הסיפור שלי – עידו בחבוט
שמי עידו בחבוט ואני רואה חשבון במקצועי, במהלך השנים הייתי שכיר, הפכתי לעצמאי וניהלתי מספר עסקים שהיו בבעלותי עם כל המשמעויות שיש בדבר. אשראי, ניהול עובדים, גביה וכל הקשיים והאתגרים האחרים שעובר בעל עסק בישראל.
בשנת 2005 אחרי 6 שנים שהייתי שכיר במשרד רואי חשבון מהמובילים בישראל, קיבלתי החלטה, צרפתי שותף, והקמנו יחד משרד רואי חשבון. עם השנים המשרד הלך וגדל והפך להיות בעל שני סניפים האחד בתל אביב והשני בירושלים. העסקנו עובדים, והתפתחנו בצורה יפה.
אבל כמו שאומרים עם האוכל בא התיאבון, חשבנו שאנחנו מבינים הכל, והחלטנו יחד עם שותף שלישי לפתוח בית קפה בתקופה שבכל מקום בישראל נפתח בית קפה חדש. בחרנו מיקום, בחרנו רשת להצטרף אליה, לקחנו הלוואות מהבנקים ומבני משפחה והקמנו בית קפה לתפארת מדינת ישראל. וכאילו כל זה לא הספיק, הקמנו עוד בית קפה בעיר אחרת כך שבאותו רגע היו בבעלותנו שני בתי קפה ומשרד רואי חשבון.
מהר מאוד גילינו שאנחנו לא מבינים כלום בניהול בתי קפה והגענו למצב שכל מה שמרוויחים במשרד רואי החשבון ועוד מעבר לזה, הולך לכסות את העלויות וההפסדים של בתי הקפה.
כך שברגע אחד הפכנו מאנשים שמרוויחים יפה ומתקיימים בכבוד לאנשים שכל יום מחפשים מקורות חדשים איך להתקיים.
המצב החדש שנוצר שהיה מוכר לנו רק מסיפורים של לקוחות שקשה להם לשלם את המשכורות והתשלומים לרשויות המס השונות, הפך להיות המציאות שלנו. מציאות שבכל יום כמה שעות ראשונות ביום, במקום להתעסק במכירות של העסק, בניהול העסק, בשיווק העסק ובכלל לגרום לעסק שלך להרוויח כסף, אתה מתעסק בלבדוק את חשבונות הבנק, לדבר עם הבנקים, להעביר כספים מחשבון לחשבון ולנסות למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לנו לעבור את היום בלי שאף תשלום יחזור.
מיד לאחר שאתה מצליח לעבור את היום אתה מרגיש מצוין, מרגיש שהצלחת לעבור עוד יום, אבל בראש אתה יודע, והבטן מתהפכת, מה יהיה מחר? איך אצליח לעבור את מחר? האם מחר עדיין יאמינו בי הבנקים ויתנו לי אויר? האם מחר אולי אני לא אצטרך לעבור את זה בבוקר?
ואז הבנתי, ביום הראשון שלא הייתי צריך להתעסק בכל זה, את החשיבות הקריטית של ניהול נכון של תזרים המזומנים של העסק, את החשיבות של תכנון מראש, ואת הצורה שכאשר עושים את כל אלה נכון, איך מסתכל עלייך צד שלישי, איך מסתכלים עלייך הבנקים, הספקים ואפילו הלקוחות שלך שגם הם נפגעים מחוסר היכולת שלך לתת את השרות לו הם מצפים.
אני זוכר שהיו תקופות שהפחד הכי גדול שלי היה שמנהל הבנק יתקשר אליי בבוקר לפני שהספקתי לעשות את כל הלוליינות הכספית הנדרשת על מנת שהחשבון יהיה מסודר.
התקופה הזאת נמשכה כמעט שנה עד שהחלטנו לשים לזה סוף, חתכנו הפסדים, סגרנו את בית הקפה המפסיד, מכרנו את הציוד ואת בית הקפה השני שהיה מאוזן מכרנו כעסק פעיל והחזרנו חלק קטן מהחובות שנוצרו לנו מהעסק שהפסיד כסף.
כפעולה סופית החלטנו למכור גם את משרד רואי החשבון שהיה עדיין פעיל וריווחי, למרות כל מה שעברנו, וכיסינו חלק נוסף מהחובות הכבדים שנוצרו לנו וכבר היה קשה לנהל אותם במסגרת העסקים הקיימת.
בסופו של תהליך נשארנו בלי עבודה, בלי עסקים ועם הרבה חובות לשלם.
החלטתי לקחת את הניסיון שצברתי בניהול עסקים במצוקה פיננסית, בניהול משברים מול בנקים, ספקים ועובדים, לקחת את הידע הזה של מה עובר על בעל העסק שמנהל הבנק מתקשר אליו, שצריך להתמודד מידי יום גם עם העסק שלו בשוטף וגם עם כיבוי השריפות הכספיות היום יומיות ולעשות עם זה משהו טוב.
כל אחד מאתנו יודע כמה זה לא נעים להיות במצבים הללו, אבל רק מי שהיה שם באמת, שחש על בשרו את ההשפעות ההרסניות של המצוקה הזאת, יכול להזדהות עם התחושות הקשות שהולכים איתן לישון, שקמים איתן בבוקר ושמלוות אותנו במשך כל היום. לקחת את כל המטען שצברתי בשנים הללו ולסייע לבעלי עסקים אחרים לצלוח את המבוך הזה שכל כך קשה לצאת ממנו לבד.
היום כמה שנים אחרי… הצלחתי לסייע לבעלי עסקים להוריד מהם את הגיבנת של מנהל הבנק ולתת להם את האפשרות להתעסק בעסק שלהם עצמו, מה שהם יודעים הכי טוב.
אני מתעסק בכל מה שדרוש בניהול הכספי, ניהול תזרים, לבחון יחד עם בעל העסק מהן ההכנסות, מה פוטנציאל ההכנסות, אילו הוצאות ניתן לחסוך, איך מתבצעת הגביה בעסק, איזה הרכב אשראי קיים בעסק, האם ניתן לייעל את העסק גם מבחינה תפעולית וגם מבחינת התנהלות כספית שוטפת ואף לתכנן את העתיד הנראה לעין.
היום אני מלווה עסקים ברחבי הארץ, והולך איתם צעד צעד במבוך הזה שנקרא עולם העסקים הישראלי, מסייע להם לחסוך איפה שצריך, לנהל יותר טוב מבחינה כספית את העסק, ולהביא אותם למקום בו הם יכולים לעמוד על הרגליים, להרוויח באמת ולא רק להרוויח על הנייר ולשלם מיסים.
במידה וגם אתה בעל עסק שמעוניין שההתנהלות הכספית שלך תתייעל בדרכים שהוכחו פעם אחר פעם על ידי שינוי תכנוני והטמעת תהליכים שיאפשרו לך להתרכז בליבת העסק, צור איתי קשר ונשב לפגישת היכרות לא מחייבת לבחינה האם אנחנו יכולים לשתף פעולה.